החלטה בתיק ת"א 1680-06

המבקש, הוא התובע בתובענה, עותר בבקשה זו להורות על ביטול החלטה למחיקה מחוסר מעש שניתנה ביום 20/5/12, כדלקמן:

"לאחר עיון בבקשה ומשלא הוגשה תגובה מטעם ב"כ התובע להחלטות בית המשפט מיום 25/4/12 והתובע לא פעל להגיש תחשיבי נזק מטעמו, הנני מורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש. התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות 1500 ש"ח הוצאות משפט"

תחילתם של ההליכים, בתביעה שהגיש התובע, ביום 15/11/06 באמצעות עו"ד בניטה מוטי, לפיצויים בגין רשלנות רפואית שנגרמה לו לטענתו על ידי הנתבעות.

מכתב התביעה עולה כי ביום 12/5/98 נפגע המבקש בתאונת עבודה בגב התחתון לאחר מאמץ בעבודתו ולאחר שהרגיש כאבים שונים, בין היתר לאורך רגלו הימנית, פנה לקבלת טיפול רפואי אצל הנתבעת 1 וביום 3/6/01 נותח. בהמשך, פנה לקבלת טיפול רפואי אצל הנתבעת 2 ובעקבות טיפול רשלני אצל שתי הנתבעות נקבעה לו נכות צמיתה של 73% החל מיום 29/7/03 על ידי המוסד לביטוח לאומי.

ביום 30/5/12 הגיש התובע בקשה זו, במסגרתה הודיע כי עו"ד לינדנברג קיבל לידיו לייצג את התובע בתיק.

לטענת התובע, ביום 23/5/12 הוא קיבל באמצעות דואר רשום את החלטת בית המשפט בדבר מחיקת מחוסר מעש ואולם למעט החלטה זו לא הומצאו לו החלטות אחרות ואין לו ידיעה אם בא כוחו הקודם קיבלם.

כן טען התובע כי הוא הפקיד את הטיפול בתיק בידי ב"כ הקודם ובתוך כך סבר כי עניינו מטופל כראוי ואולם לא כך היו הדברים. התובע טען כי בשל הנכות המשמעותית שנקבעה לו והחשש כי בשל מועד האירוע, 6/3/01, יתכן ותחול התיישנות והוא לא יוכל להגיש תביעתו מחדש להורות על ביטול המחיקה מחוסר מעש לפנים משורת הדין.

הנתבעות התנגדו לבקשה. לטענתן, בקשת התובע דומה לבקשות שהוגשו בעבר, ועל כן אין סיבה להאמין כי הפעם יפעל בצורה אחרת. כן טענו כי אין מקום להבחנה בין עורך דין ללקוח ואת טענות התובע על בא כוחו הקודם יש להביא בפני הגורם המתאים ולא במסגרת שיקולי הבקשה.

לבסוף טענו הנתבעות כי יש להן זכות לסופיות הדיון ולא יתכן כי התובע "יזרוק" תביעתו לבית המשפט וינהג בחוסר מעש במשך שנים.

דיון

התובענה שבפני הוגשה ביום 15/11/06.

תקצר היריעה מלפרט את הבקשות השונות שהוגשו בתיק, רק אציין כי התיק טרם נקבע לקדם משפט ובמהלך השנים, ניתנו מספר החלטות התראה לחוסר מעש, בשל אי קיום החלטות בית משפט ואי הגשת מסמכים במועדם, מטעם הצדדים.

ההחלטה נשוא בקשה זו ניתנה לאחר שניתנו לתובע שתי הזדמנויות נוספות לקדם את התיק ולהגיש תחשיבי נזק, והדבר לא נעשה.

ביום 22/2/12 הוגשה בקשה לדחיית דיון על ידי הנתבעת בשל אי הגשת תחשיבי נזק מטעם התובע ומשאלה לא הוגשו נדחה הדיון ליום 29/4/12 וניתנה החלטה בדבר הגשת תחשיבי נזק. התובע לא הגיש תחשיביו והנתבעות פנו שוב, ביום 25/4/12, בבקשה לדחיית דיון ודחיית התביעה על הסף בשל אי קיום הוראות בית המשפט ואכן הדיון בוטל והתובע התבקש למסור תגובתו בתוך 7 ימים לעניין דחיית התביעה עלה סף.

ביום 20/5/12 הוגשה בקשה מטעם הנתבעות להורות על מחיקת התביעה מחוסר מעש, בשל אי קבלת תגובת התובע ואי קיום הוראות בית המשפט ואכן משלא הוגשה תגובת התובע ולא הוגשו תחשיביו, נמחקה התובענה מחוסר מעש.

החלטה המורה על מחיקת התובענה בשל חוסר מעש כמוה כ"פסק דין", אשר מסיים את ההליכים בתובענה, משכך יש לבחון את סיכויי ההצלחה של התביעה, שכן אם סיכויי ההצלחה גבוהים, בית המשפט יטה לבטל את ההחלטה,           אך במידה ויתברר, כי סיכויי ההצלחה נמוכים אזי בית המשפט יטה שלא לבטל את ההחלטה, על מנת למנוע הליכי סרק.

הלכה זו נוהגת, כאשר מגיש הבקשה, הינו הנתבע בתיק.  

עם זאת, יש מקום ליישם הכלל גם במקרה שבפני, כאשר המבקש הינו התובע, כאשר מהות המבחן דומה, דהיינו בחינת סיכויי התביעה ומניעת הליכי סרק.

מעיון בתיק עולה כי על אף שהתיק נפתח כבר בשנת 2006, טרם התקיים בו דיון אחד, זאת בין היתר בשל מחדלים רבים של ב"כ התובע הקודם, אשר נמנע מלהגיש תגובות לבקשות הצד שכנגד ותחשיבי נזק בזמן וכן בשל אי הגשת חוות דעת מטעם הנתבעות עם כתב ההגנה.